© כותב הפוסט: עופר בן-חורין (מחבר הספר "MRI המדריך המלא – רפואה ופיזיקה נפגשות")
ה- PET) Positron Emission Tomography) או בעברית טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים היא בדיקה בלתי פולשנית אשר מדגימה באופן גרפי חלקים פנימיים של הגוף.
בדומה ל- SPECT, ה-PET מכיל תמונות חתכים, אך בהן מודגמת פליטת פוזיטרונים אשר נוצרים מפליטת פוזיטרונים ממולקולות גלוקוז (סוכר), שבהן אחד האטומים הוחלף באיזוטופ רדיואקטיבי, למשל של פלואור כך שכל התרכובת נקראת Fludeoxyglucose) FDG). זהו חומר יקר מאוד בעל זמן חיים קצר יחסית.
חומר זה מוכנס אל גוף האדם ומתפרק בהתפרקות בטא פלוס תוך כדי פליטת פוזיטרון בעודו בתוך הגוף. הפוזיטרונים הנפלטים מתנגשים באלקטרונים ופולטים פוטונים של קרינת גמא אשר נעים בכיוונים כמעט מנוגדים. קרינה זו נקלטת על ידי מתקן אשר רגיש לקרני גמא כפולות ומתורגם לתמונה.
ה-PET נותן מידע על המטבוליזם של הגלוקוז במוח. ההנחה היא שאזורים פעילים בגוף צורכים כמויות גדולות של גלוקוז ובשל כך צפויות להתרחש בסביבתם פליטות גמא רבות.
ה-PET מספק אומדן יחסית גס לגבי מיקומם וזמנם של תהליכים פיזיים ומנטליים, אך יש לו יתרון על פני CT או MRI בזיהוי בלוטות לימפה עם גרורות, בעיקר אם בלוטות אלו קטנות מ-1 ס"מ (עובי חתך נפוץ בבדיקות אלו).
חסרונותיו הם מחירו היקר של מכשיר ההדמיה והאיזוטופים אשר משתמשים בהם, שהם איזוטופים בעלי זמן חיים קצר יחסית ולכן יש להכינם בקרבת המכשיר.