חידוש בתחום האלצהיימר- גן ה-RGS2 כקשור לאבחון מוקדם

מחלת אלצהיימר (Alzheimer's disease) הינה מחלה קשה ומתקדמת (פרוגרסיבית) של מערכת העצבים המרכזית. במהלך המחלה מתים תאי העצב במוח. המחלה מתאפיינת בפגיעה בזיכרון ובהמשך בכושר ההתמצאות, יכולת החשיבה, הסקת המסקנות, פגיעה ביכולות מוטוריות ועוד. מעבר למציאת דרכים לטיפול, מתמקד המחקר באיתור מוקדם של האנשים שמועדים לחלות באלצהיימר, על מנת להתחיל טיפול מוקדם בהם. עד היום לא נמצאו כלי אבחון מוקדמים אפקטיביים וזמינים לאלצהיימר, אך לאחרונה, מחקר שנעשה באוניברסיטת תל-אביב בראשותם של ד"ר דוד גורביץ, פרופ' אילנה גוזס, ד"ר אלנה מילנזי, ד"ר נועם שומרון ואדוה הדר, גילה שאצל חולי אלצהיימר קיימת ירידה ברמת ביטוי הגן RGS2 בדם.
עד לא מזמן, סברו החוקרים שחלבון בשם עמילואיד-בטא הינו מאפיין מובהק של מחלת האלצהיימר, אלא שהתברר שהוא נמצא בכמויות גדולות גם במוחותיהם של אנשים בריאים. אחת ההשערות לפתרון סתירה זו הציעה שישנם אנשים שרגישים יותר להצטברות של עמילואיד-בטא ולכן נמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלת אלצהיימר.
במהלך המחקר הנוכחי לקחו החוקרים דגימות תאי דם מ-28 אנשים בריאים, תאי הדם של חלק מהנבדקים הגיבו ברגישות רבה לחלבון עמילואיד-בטא (צמיחתם התעכבה) ותאי הדם של החלק השני ברגישות פחותה יותר. החוקרים גילו שאצל תאי הדם שהגיבו ברגישות גדולה לחלבון העמילואיד-בטא היה ביטוי נמוך של גן ה-RGS2. גן זה מוכר למדע די הרבה שנים וידוע שהוא אחראי על כיבוי אותות המועברים בין תאי עצב, אך זו הפעם הראשונה שמקשרים אותו גם למחלת האלצהיימר.
בהמשך המחקר ביצעו החוקרים בדיקות דם בקרב חולי אלצהיימר וגילו שביטוי RGS2 נמוך אצלם בדם ביחס לביטויו אצל נבדקים בריאים. בדיקה נוספת במאגרי מידע קיימים של ביטויי גנים של חולי אלצהיימר גילתה שביטוי הגן RGS2 היה נמוך אצלם גם בדם וגם ברקמות המוח. כמו כן התברר שרמתו הנמוכה של ביטויי הגן מתחילה עוד בשלב הראשוני של המחלה, המוגדר כירידה קוגנטיבית קלה.
תוצאות אלו הן אמנם תוצאות ראשוניות, אך בהחלט מבטיחות לגבי סמן ביולוגי משמעותי אצל חולי אלצהיימר, סמן שיכול לאפשר אבחון מוקדם ואף לייצר טיפולים מתאימים.

קישור לידיעה- אתר אוניברסיטת תל-אביב

הגן RGS2 באתר omim

על מחלת אלצהיימר ומחקרים אחרונים בה- אתר fmri והדימות המוחי

קטגוריה: אלצהיימר, מדעי המוח | תגיות: , | פרסום תגובה

הקשר בין יכולות ניווט אצל גברים ונשים לבין טסטוסטרון

תפיסה מרחבית מוגדרת כיכולת לזהות, לתפוס ולעבד מידע הנוגע לצורתם ומיקומם של גירויים במרחב. היא מאגדת בתוכה מספר יכולות קוגניטיביות: יכולת חזותית, יכולת התמצאות מרחבית ויכולת רוטציה מנטלית (mental rotation). מחקרים מצאו הבדלים מסוימים ביכולת של נשים וגברים להתמצא במרחב לטובת הגברים (כפי שמצאו שיכולת חלוקת הקשב אצל נשים טובה יותר ושגברים נוטים יותר ללקות באוטיזם ואילו נשים, יותר באלצהיימר). הם גם מצאו שנשים לרוב מנווטות על פי סימני דרך מקומיים, בעוד שגברים מנווטים יותר לפי כיוונים ומרחקים, ושהורמון המין הזכרי, טסטוסטרון, יכול להיות קשור להבדלים ביכולות המרחביות בין נשים לגברים.
מחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת נורבגיה על-ידי קרל פינצקה (Pintzka) ועמיתיו, ואשר פורסם במגזין Behavioural Brain Research, חילק קבוצה של 42 נשים לשתי קבוצות שוות- קבוצה ראשונה קיבלה טסטוסטרון באופן פומי (דרך הפה) וקבוצה שנייה קיבלה טיפות דמה (המחקר נערך בסמיות כפולה, כך שגם הנחקרות וגם החוקרים לא ידעו מי מקבל מה). במהלך המחקר התבקשו הנבדקות לבצע מטלות ניווט וירטואליות בעזרת משקפי תלת מימד וג'ויסטיק, כאשר במקביל נסרקה פעילות מוחן של המשתתפות בעזרת fMRI (ראשי תיבות של דימות תהודה מגנטית תפקודי- ע.ב.ח.). במחקר נמצאו הבדלים ביכולת הרוטציה המנטלית ובזיהוי כיוונים (להזכירכם- תכונה שמזוהה יותר עם היכולות המוחיות הניווטיות של גברים), אך לא נמצאו הבדלים ביכולת הניווט הכללית של שתי הקבוצות. לטענת החוקרים, הסיבה שלא נמצאו הבדלים ביכולת הניווט היא חוסר היכולת של הנשים לתרגם את היכולת המשופרת לזיהוי כיוונים בעקבות קבלת הטסטוסטרון לניווט טוב יותר, בשל חוסר אימון לתרגל שיטת ניווט חדשה מהשיטה בה היו רגילות לנווט עד כה.
מחקר זה אמנם מתמקד ביכולת הניווט, אך קשור ביכולת הבנה טובה יותר של ההבדלים בין המוח הנשי לזכרי. במחלת האלצהיימר, התוקפת פי שניים יותר נשים מגברים, חוש הכיוון הוא אחד הסימפטומים הראשונים להופעתה ולכן סביר להניח כי משהו מגן על הגברים יותר מהנשים. גורם זה יכול להיות קשור להורומני המין.

קישור לידיעה- הבלוג של ד"ר נעם לויתן

קישור למאמר המקורי- sciencedirect

מהי תפיסה מרחבית?​

קטגוריה: fMRI, אלצהיימר | תגיות: , , , , , , , , | סגור לתגובות על הקשר בין יכולות ניווט אצל גברים ונשים לבין טסטוסטרון

אלצהיימר- האם מחלה אחת או קבוצה של מחלות?

מחלות ניווניות של המוח כדוגמת אלצהיימר ופרקינסון חולקות ביניהן מספר מאפיינים משותפים כמו למשל קיפול שגוי של חלבונים (מה שמביא להצטברותם בתאים) והופעה בגיל מאוחר. לפעמים הסיבה להתפרצות המחלה היא מוטציה אלא שגם אז המחלה לרוב מתפרצת רק בעשור החמישי לחיים.
מחקר חדש, אשר נעשה בהובלתם של פרופ' אהוד כהן וד"ר ציונה בן גדליה מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והתפרסם בכתב העת EMBO journal , גילה שאצל חלק מהחולים באלצהיימר מוקדם בשל מוטציות בגנום, ישנו כשל בחלבון בשם ציקלופילין B, חלבון אשר מסייע לחלבונים מיד לאחר היווצרותם להתקפל נכון. כשל זה, מעבר לכך שהוא אחראי להתפתחות מחלת האלצהיימר הספציפית, גם גורם למחלת הפרקינסון בחולים אחרים.
מחקר זה מספק שתי תובנות חשובות- ראשית כל הוא מראה שמחלות ניווניות שונות כגון אלצהיימר ופרקינסון, יכולות להיווצר כתוצאה מכשל זהה (כשל שנגרם כתוצאה ממוטציה בגן המייצר את החלבון האחראי לקיפול הנכון של החלבונים- ע.ב.ח.). שנית, הוא מעיד על כך שאולי מחלת האלצהיימר איננה מחלה אחת, אלא אסופה של מחלות שנגרמות מסיבות שונות. איבחון נכון של תתי סוגי מחלת האלצהיימר יכול לאפשר להתמקד במציאת תרופות ספציפיות לכל תת-סוג ואז להצליח בריפוי המחלה בצורה נכונה יותר.

מבוסס על כתבתו של טל בן-עזרא, גלילאו מ"ס 207, ע"מ 43-42

קישור לתקציר מחקר- אתר EMBO journal

מהי מחלת האלצהיימר?- פורטל fMRI והדימות המוחי

קטגוריה: אלצהיימר | תגיות: , , , , , , , | פרסום תגובה

מוחם של האוטיסטים אינו שונה משמעותית ממוחם של אנשים רגילים

אוטיזם קלאסי או בשמו האחר תסמונת קנר הינה לקות התפתחותית הנובעת משונות נוירולוגית מולדת. מתסמיניה- קושי ביצירת קשיים חברתיים, הפרעות בדיבור והתנהגות חזרתית. עד היום הסברה היתה שלקות זו יכולה להתבטא במבנה המוח, אך מחקר חדש וגדול היקף מוכיח לעת עתה אחרת.
המחקר הינו מחקר ה-MRI הגדול ביותר שנעשה עד היום. הוא כלל חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בין השאר בהשתתפות ד"ר אילן דינשטיין, וחוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון שבארצות הברית. במהלכו השתמשו החוקרים בנתוני סריקות MRI ממאגר ABIDE (Autism Brain Imaging Data Exchange), מאגר הכולל סריקות MRI של לוקי אוטיזם מול סריקות MRI של אנשים ללא תסמונת זו (נבדקי הסריקות הם מגיל 6 ועד גיל 35). בעזרת חלוקת סריקות אלו ל-180 איזורים, ערכו החוקרים בדיקות אנטומיות מפורטות בין קבוצת האוטיזם לקבוצת הביקורת. הם לא מצאו שינויים משמעותיים בין הקבוצות, כאשר השונות התוך-קבוצתית (השונות בתוך הקבוצות עצמן- ע.ב.ח.) היתה גדולה יותר באופן משמעותי מהשונות בין הקבוצות.
מחקר זה מעיד על כך שאין שוני מבני מוחי בין לוקי אוטיזם לאנשים רגילים מעל לגיל 6 בסריקות MRI, אך בהחלט ייתכן שישנו שוני מתחת לגיל 6 ושהשוני גם בגילאים מאוחרים יותר מתבטא בשינויים עדינים יותר שסריקת ה-MRI איננה מסוגלת לאבחן. מסיבה זו יש מקום לערוך סריקות נוספות אשר מסתכלות על קישוריות הסיבים העצביים במוח (למשל בדיקת DTI; Diffusion Tensor Imaging- ע.ב.ח.) או בדיקת תפקוד המוח בתגובה לגירויים שונים (fMRI).

קישור לידיעה-אתר Timeout

ABIDE- מאגר מידע של סריקות MRI של אוטיסטים

קצת על האוטיזם (תסמונת קנר)

קטגוריה: fMRI, MRI, אוטיזם, מדעי המוח | תגיות: , , , | פרסום תגובה

נמצאו מסלולים אימהיים במוחות של אבות הומוסקסואלים

כאשר בני זוג מביאים תינוק לעולם, נוצר עולם עדיפויות שונה. מחקרים מעידים על כך שלידת התינוק מחוללת במוחם של ההורים שינויים על מנת להבטיח את הישרדותו של תינוקם. למשל אצל יונקים, חושי האימהות מתחדדים, יכולת איתור המזון מתחזקת וגם תוקפנות האם כלפי סביבתה, לשם הגנה על הצאצא, גוברת.
מחקר חדש, אשר נעשה באוניברסיטת בר-אילן על זוגות הטרוסקסואליים וזוגות הומוסקסואליים (שני אבות ללא אם) אשר מגדלים תינוק, גילה בעזרת שימוש בסורק fMRI שתי רשתות עצביות, האחת אימהית שבה המוטיב העיקרי הוא רגשי והשניה אבהית שבה המוטיב העיקרי הוא רציונלי או יותר הכרתי ומודע (לכן כאשר התינוק בוכה, האם פועלת ממניעים רגשיים יותר ואילו האב מבין שהתינוק זקוק לעזרה ופועל ממקום יותר שכלי).
המחקר, אשר נעשה על-ידי אייל אברהם, מצוות המחקר של פרופ' רות פלדמן, גילה ממצא מעניין נוסף והוא עצם הימצאות המסלול האימהי אצל אבות הומוסכסואליים, בנוסף למסלול האבהי, דבר שלא נמצא עד כה. גילוי זה הוביל את החוקרים למסקנה שהמסלול האימהי איננו נחלת האימהות בלבד, אלא גם גברים הטרוסקסואליים יכולים לפתח אותו בהינתן התנאים המתאימים.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על הורות

קטגוריה: fMRI, MRI, מדעי המוח | תגיות: , , , , , | פרסום תגובה

הקשר בין אלצהיימר ותסמונת דאון

תסמונת דאון היא תסמונת אשר נגרמת מכרומוזום 21 עודף (מצב זה קרוי טריזומיה) והמאופיינת בפיגור שכלי ובהפרעות אחרות. מחלת האלצהיימר היא מחלה מוחית ניוונית, אשר מתאפיינת בהצטברות של פפטיד בטא אמילואיד (Amyloid-beta), הפוגע וממית את תאי העצב.
מחקרים מראים שכבר בגיל 40 מתמלא מוחם של כמעט כל הלוקים בתסמונת דאון בפפטיד בטא אמילואיד, ובעקבות כך כבר בשנת 1991 העלה נוירולוג בשם הנטינגטון פוטר את הסברה שמחלת האלצהיימר הינה צורה נרכשת (משמע לא מולדת) של תסמונת דאון (פרט חשוב לציון הוא שלמרות שלרוב בעלי תסמונת דאון יש רבדים, רק 60%-80% מפתחים שיטיון בעקבות כך).
מחקרים אחרונים, חלקם נערכו על-ידי פוטר בעצמו, מגלים שאצל חולי אלצהיימר מתרחשות שגיאות מוליקולריות אשר גורמות לייצור תאים בעלי שלושה עותקים של כרומוזום 21. לטענת פוטר, בחולי אלצהיימר מתקיים מעגל שבו תאים נורמליים נחשפים לבטא אמילואיד ואז שוגים בזמן החלוקה ויוצרים תאים בעלי שלושה עותקי כרוזומום 21, אשר אלו בתורם יוצרים יותר רבדים וחוזר חלילה.
מוקדם להגיד שמחלת האלצהיימר היא סוג של תסמונת דאון אך המשך המחקר על אלצהיימר בקרב בעלי תסמונת דאון יכול להעלות רעיונות חדשים לגבי המנגנון הבסיסי של אלצהיימר, מנגנון אשר איננו ברור לעת עתה.

קישור לידיעה- אתר alz (חיים עם אלצהיימר)

הדמיון בין מחלת אלצהיימר לתסמונת דאון- אתר סיינפטיק אמריקן ישראל

על מחלת האלצהיימר- פורטל הדימות המוחי

קטגוריה: אלצהיימר, מדעי המוח | תגיות: , , , | פרסום תגובה

כיוון חדש לחקר מחלות מוח ניווניות כדוגמת אלצהיימר ופרקינסון

מחלות מוח ניווניות, כדוגמת אלצהיימר, פרקינסון או מחלת הנטינגטון, מתאפיינות בהצטברות של חלבונים סביב חלבון מוטנטי (חלבון שנוצר בעקבות מוטציה ב-DNA), בפינות בתוך התא ואף מחוצה לו. עד היום הסברה היתה שאותה הצטברות הורגת את תאי המוח ובעצם גורמת למחלות הללו. מאידך מחקרים אחרונים מצאו את אותה הצטברות חלבונים גם אצל קשישים שנפטרו ממחלות אחרות.
מחקר חדש של פרופ' חררדו לדרקרמר מאוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף ג'וליה לייטמן ופרופ' אולריך הרטל ממכון מקס פלנק בגרמניה, טוען שאותה הצטברות של חלבונים היא תגובת הגנה של התא למצב עקה חמורה. המחקר בוצע על מופע מוטנטי של החלבון הנטינגטין, אשר מחולל את מחלת הנטינגטון (מחלה חשוכת מרפא שבה מתים תאי מוח וגורמים לירידה קוגנטיבית, להפרעות מוטריות ולמוות). במחקר התברר שתאים שנחשפו לעקה חמורה, יצרו גושי חלבונים, אשר התרכזו בפינה אחת של התא, והצילו את שאר התא באופן זמני ממוות.
מחקר זה מרמז על כך שיש לכוון את מחקרי ההמשך לכיוון של גילוי סיבת העקה אשר גורמת לתא לייצר גושי חלבונים ולאו דווקא לשתק פעולה זו.

מבוסס על ידיעתה של אורנה כהן, עיתון גלילאו מ"ס 189, ע"מ 42-43

קישור לידיעה

שקיעת חלבונים במחלת האלצהיימר

קצת על מחלת ההנטינגטון

קטגוריה: אלצהיימר, מדעי המוח, פרקינסון | תגיות: , , | פרסום תגובה

מחקר בעזרת MRI איתר קשר בין עישון מריחואנה לבין שינויים מוחיים

עישון מריחואנה הינו דבר די נפוץ בעולם. בארצות הברית משתמשים בו כמעט 19 מיליון אנשים באורח קבוע. מחקר אחרון, אשר נעשה על-ידי חוקרים אמריקאיים בעזרת MRI, גילה שעישון מריחואנה, גם אם הוא בתדירות נמוכה, יכול לגרום לשינויים מסוימים במוח- כמו למשל באיזור גרעין האקומבנס (accumbens nucleus; גרעין אשר שייך למערכת הלימבית ואשר מקושר למנגנוני חיזוק, הנעה, קשב ותגמול).
גם בעבר נעשו מחקרים אשר קשרו שימוש במריחואנה לפגיעה ביכולת הלימוד והזיכרון (ישנם גם מחקרים הקושרים את עישון המריחואנה להשפעות חיוביות-ע.ב.ח.), אך כמעט ולא קיימים מחקרים אשר בדקו את השפעתו של עישון מתון על מבנה המוח ולכן ייחודו של מחקר זה.
המחקר נעשה על מוחם של קבוצת צעירים אמריקאיים בגילאי 18-25 אשר דיווחו על עישון מריחואנה של לפחות פעם בשבוע מול קבוצת ביקורת שלא עישנה כלל. הוא עורר ביקורת לגבי ממצאיו בשל בעיות מתולוגיות, שלטענת המבקרים, נמצאים בו.

 
קישור לידיעה-אתר alphagalileo

ביקורת על הפרסום- אתר קנאביס

קצת על מריחואנה (קנאביס)

קטגוריה: MRI, מדעי המוח | תגיות: , , , | פרסום תגובה

שימוש באולטראסאונד לשם גירוי תאי עצב במוח

בשנים האחרונות הצליחו מדענים לגרות תאי עצב במוח בעזרת אלומות אולטרסאונד ממוקדות בעוצמה לא גבוהה. אפשרות זו פותחת פתח ליישומים אשר יכולים להתערב בפעילות המוח ולטפל בו באופן לא פולשני- מאידך לא הוצע עדיין הסבר מניח את הדעת לגבי התופעה.
מחקר חדש של פרופ' איתן קימל ופרופ' שי שהם, בעזרתו של הדוקטורנט מיכאל פלקסין, מציע הסבר לאותה התופעה. לטענתם, קרום התא צובר אנרגיה בעקבות רטט שתי שכבות המולקולות אשר מרכיבות אותו. בעקבות הרטט נוצר זרם חילופין אשר מוביל להצטברות מטען בקרום עד כדי יצירת פוטנציאל פעולה ועירור חשמלי של התא.
מידע חדש זה יכול להוביל ליישומים בתחום מחקר המוח, איבחון בעזרת אולטראסאונד מוח כמידע משלים לבדיקת ה-MRI, טיפול במחלת האפילפסיה ועוד.

קישור לידיעה-אתר הטכניון

קצת על האולטראסאונד-פורטל ה-fMRI והדימות המוחי

קטגוריה: Ultra Sound, מדעי המוח | תגיות: , , , | פרסום תגובה

אקסוזומים- התקווה החדשה של חולי טרשת נפוצה

טרשת נפוצה היא מחלה שבה נפגע המיאלין, הציפוי שעל אקסוני תאי העצב. פגיעה זו גורמת להאטה בתגובות העצביות ולמגוון סימנים אחרים.
מחקר חדש אשר בוצע במכון הלאומי לבריאות של ארצות הברית (NIH) גילה ששקיקים בעלי חלבונים וחומר גנטי, אשר נקראים אקסוזומים ומופרשים על ידי התא באופן טבעי, גורמים לתאים במוח להתחיל לתקן מיאלין. האקסוזומים הללו מופרשים גם בזמן העשרה סביבתית (פעילות אינטלקטואלית, חברתית ופיזית מגוונת) ואז משמשים כגורם מגן על המוח מפני הזדקנות ומחלות ניווניות.
המחקר נערך בעזרת אקסוזומים אשר יוצרו במעבדה, זאת בעזרת גירוי של תאים ממערכת החיסון שמקורם במוח העצם. בעזרתם הדגימו החוקרים יצירת מחודשת של מיאלין ושיקום רקמות המוח של חולדות אשר דימו פלאקים (איזורים) של טרשת נפוצה.
מחקר זה יכול להביא בטווח הרחוק לתרופות חדשות למחלת הטרשת הנפוצה
וכך להצליח להאט את התפתחותה באופן ניכר.

קישור לידיעה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על המיאלין

מחקר נוסף על האקסוזומים- השתקת גן הקשור לאלצהיימר

קטגוריה: טרשת נפוצה, מדעי המוח | תגיות: , , | פרסום תגובה