סקוט רטלי מקנדה שכב 12 שנה כצמח לאחר תאונת דרכים שעבר. חוקר קנדי בשם פרופ' אדריאן אוון הצליח לתקשר עם סקוט בעזרת מכשיר ה-fMRI.
פעילויות קוגניטיביות שונות מזרימות דם לאיזורים אחרים במוח האדם- לדוגמה, חשיבה על ספורט מפעילה את החלק הקדמי, המוטורי של המוח.
מאידך ניסיון להיזכר מפעיל את מרכז המוח.
פרופ' אוון וצוותו הכניסו את סקוט לתוך מכשיר ה-fMRI ושאלו אותו שאלות שהתשובה שלהם היא כן או לא, כאשר הורו לו לחשוב על ספורט אם התשובה שלילית ואילו אם התשובה חיובית להיזכר במשפחתו או בחפצים בביתו.
הניסוי הצליח והרופאים הצליחו לתקשר עם סקוט בפעם הראשונה מזה 12 שנה בעזרת ה-fMRI, מה שפותח פתח להצליח לתקשר עם אנשים שהפכו לצמח ושלא היתה עד כה דרך לתקשר איתם.
לתקשר בעזרת fMRI
תפעול רובוט בעזרת נבדק בתוך fMRI
מכשיר ה-fMRI הוא מכשיר, אשר מגלה אילו איזורים במוח מופעלים כאשר האדם מבצע פעולות או חושב על דברים מסוימים, על-ידי איתור כמות הדם המוזרמת אליהם. כאשר האדם חושב על הזזת רגליו, גם אם הוא לא מזיז אותם, מוזרם יותר דם אל האיזור במוח אשר אחראי על הזזת הרגליים.
את הרעיון הזה ניצל ד"ר דורון פרידמן, ראש המעבדה לחקר הווירטואליות במרכז הבינתחומי בהרצליה, בשיתוף פרופ' רפאל מלאך ממכון וייצמן.
בניסוי שעשו, שכב סטודנט בשם אורי כהן במכשיר ה- fMRI והצליח להזיז רובוט בצרפת בעזרת חשיבה בלבד על פעולות שברצונו לעשות. המידע זרם דרך לווין מתוך מכשיר ה-fMRI אל מעבדת הרובוט בצרפת.
הרעיון הזה יכול להיות מיושם בתחומים שונים- כמו למשל אדם משותק אשר ירצה להניע את גפיו בעזרת תותבות או גיימרים שירצו לשחק בעזרת כוח המחשבה בלבד.
הבעיה היא שעדיין לא כל אחד יכול להצליח לעשות זאת מאחר שיש צורך בריכוז עצום בפעולות שרוצים לעשות וביכולות המוח הספציפי להפעיל ביעילות את אותם האיזורים, אך הניסוי בהחלט פותח פתח ליישומים עתידניים בתחום.
הפסד כספי גורם לירידה ביכולת האבחנה- מחקר בעזרת fMRI
כשאבותינו נמצאו ביער ושמעו נהמת אריה, היה צורך שהם יברחו במהירות האפשרית ולכן האבולוציה לא קידמה את היכולת להבחין בין הנהמות השונות ביער- משמע מספיק שנהמה היתה דומה לנהמת אריה והאדם היה בורח.
מחקר חדש בעזרת fMRI אשר נעשה במכון וייצמן בראשות פרופ' רוני פז חקר את הקשר בין הפסד כספי לבין יכולת אבחנה בין גירויים שמיעתיים. ממצאי המחקר מגלים שיכולת האבחנה של הנבדקים לגבי גירויי שמיעה פחתה כאשר הפסידו כסף וה-fMRI הראה אצלם פעילות של איזור האמיגדלה במוח, איזור הקשור ברגש ובגמול.
מחקר זה יכול להתייחס למה שקורה במצבי פוסט טראומה כאשר הסובלים ממצב זה מתבלבלים בין הגירוי שגרם לטראומה לבין גירויים דומים ולכן הם חווים תגובות רגשיות חזקות.
פספוס בבקרת איכות החלבונים והקשר לאלצהיימר
קבוצה בראשות פרופ' מרק ספרו ממכון וייצמן הצליחה לזהות פגם בבקרת איכות של חלבונים אשר קשור לחדירת אל-דופה לשרשראות חלבון המעורבים במחלת האלצהיימר, כשטעות זאת מובילה ליצירת גושי חלבון המפריעים לתפקוד התאים.
הוראות לתרגום חלבונים מועברות בעזרת RAN מעביר בתהליך משותף עם אנזים שנקרא "אמינו אציל טי-אר-אן-איי-סינתטאז" . אנזים זה, אשר "מעמיס" את חומצות האמינו על ה-RNA המעביר, אחראי גם על בקרת האיכות של חומצת האמינו שהוא מעמיס.
חומצת אמינו בשם טירוזין, דומה למוליקולה שנקראת אל-דופה (תרופה שניתנת לחולי פארקינסון), שבה יש בנוסף גם מוליקולות חמצן ומימן.
כשמתבצעת טעות שבה מוחלפת הטירוזין באל-דופה, מתרחשת יצירת חלבון שמצטבר ולא מתפרק בקלות.
האנזים "אמינו אציל טי-אר-אן-איי-סינתטאז" נמצא בגרסאות שונות בציטופלסמה של התא ובמיטוכונדריה שלו, כשהגרסה המיטוכונדרית פשוטה יותר ולכן בה נעשות יותר טעויות בבקרת החלבונים, טעויות שהם הרסניות יותר לבריאות האדם.
קטגוריה: אלצהיימר
פרסום תגובה
ללמוד אולטרה-סאונד מהדולפין והעטלף
הסונר והאולטרה-סאונד הם טכנולוגיות אשר משדרות וקולטות אותות קוליים ועל סמך ההד החוזר מייצרות תמונה.
בעלי חיים אשר מכונים "ביוסונריים" כדוגמת עטלפים, חולדות תת-קרקעיות ודולפינים, משתמשים במערכת כזו על מנת להתמצא בסביבתם ובצורה הרבה יותר יעילה מאשר הטכנולוגיות.
מחקר משותף של פרופ' נתן אינטרטור מאוניברסיטת תל-אביב ושל פרופ' ג'ים סימונס מאוניברסיטת בראון בארצות הברית מגלה שיעילות הביוסונריים נובעת מעיבוד נתונים מתוחכם בזמן אמיתי.
עיבוד שכזה, אשר נעשה תוך מיקרו שניות, מאפשר תמונה בעלת רזולוציה גבוהה ביותר של כמה עצמים בסביבה, תוך צריכת אנרגיה מזערית.
החוקרים בנו, על סמך ניסויים ותצפיות בבעלי החיים הביוסונריים, מודלים מתמטיים אשר יאפשרו פיענוח יעיל ומדוייק יותר של אותות הקול החוזרים.
בעזרת מידע זה מקווים החוקרים ליצור דור חדש ומדוייק יותר של מערכות אולטרה-סאונד, אשר מעבר להיותם זולות וניידות, יהוו אלטרנטיבה טובה למכשירי ה-CT וה-MRI המסורבלים, היקרים והגדולים.
קטגוריה: Ultra Sound
תגיות: ultra sound, אולטרה סאונד, ביוסונריים, דולפין, טכניקות הדמייה, עטלף
פרסום תגובה
לקרוא חלומות בעזרת ה-fMRI
חוקרים גרמניים השיגו פריצת דרך בתחום יכולת מכשיר ה-fMRI לזהות אילו אזורים פועלים במוח בתגובה לתוכן חלום.
הם עשו זאת בעזרת אנשים אשר מיומנים בחלימת חלומות צלולים. חלום צלול הינו מצב שבו החולם מסוגל לשמור על מחשבה מודעת גם כשהוא חולם ואז לעצב את מרחב החלום כרצונו ולזכור אותו לאחר התעוררותו. אנשים המיומנים בחלימת סוג חלום שכזה נקראים "אונירונאוטים".
במהלך המחקר התברר שכאשר החולמים חולמים על הפעלת איבר מסוים בגופם, למשל ידם הימנית, אז במוח מופעל האיזור שהיה מופעל אם יד ימין הייתה פועלת גם במציאות. משמע שהפעילות המוחית השולטת על התנועות בחלום תואמת לפעילות המוחית אשר שולטת על התנועות בעולם המציאות.
מחקר זה מראה שניתן לדעת אילו איזורים מופעלים כאשר אדם חולם ואז להסיק לגבי תוכן החלום.
כיום ישנם גם מחקרים אשר מצליחים להפיק מידע תמונתי מתוך מרכזי הראייה במוח- המידע שמופק עדיין מטושטש ובעל רזולוציה נמוכה בגלל מגבלות טכנולוגיות הקיימות עדיין בסריקת המוח, אך כשהטכנולוגיות ישתפרו, תשתפר גם איכות התמונה המופקת- כך נוכל להפיק סרטים של ממש אשר יעידו על תוכן החלום.
הדמיה מגנטית פונקציונלית של מוחות נגני ג'ז מאלתרים
מחקר שנערך בארצות הברית סקר את מוחם של שישה נגני ג'ז בזמן אלתור מוזיקלי בעזרת fMRI.
התברר שכאשר הנגנים מאלתרים, אזורים בקדמת המוח אשר קשורים לתכנון ושליטה בהתנהגות פעלו פחות יחסית למצב שבו הנגנים ניגנו מוזיקה סדורה שאינה מאולתרת. מאידך איזור בשם "הקוטב הקדמי" בקדמת המוח, ביחד עם אזורים אחרים הקשורים לרגשות, פעלו בצורה נמרצת יותר.
הסיבה לכך היא כנראה כיבוי "השוטר הפנימי" ומתן קדימות לאזורים של פעילות רגשית.