מחלת הפרקינסון היא מחלה שבה מתים תאי מוח אשר מייצרים דופמין לאחר שנוצרים בהם גושי חלבון. מחלה זו, שבה חולים למעלה מ-20,000 ישראלים בשנה, מתחילה ברעד וקושי לנוע ומסתיימת בדמנציה.
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, בראשות פרופ' אהוד גזית, פרופ' דני סגל וצוותם, גילו לאחרונה שממתיק מלאכותי בשם מניטול, אשר גם מצוי באופן טבעי בירקות כגון בצל, דלעת, אצות ים, פטריות ועוד, יכול לשפר בצורה ניכרת את מצבם המוטורי של זבובוני דרוזופילה וגם של עכברים, אשר בהם הושתל הגן הגורם למחלת הפרקינסון אצל בני האדם.
המניטול, המסוגל לעבור גם את מחסום דם-מוח, משמש כיום למגוון טיפולים, בין השאר לטיפול בבצקות קשות. הוא יכול להוות בעתיד בסיס לתרופות יעילות אשר ישפרו את מצבם של חולי הפרקינסון ואולי אף יבריאו אותם לגמרי.
מחקר חדש מגלה- מניטול יכול להיות יעיל לחולי פרקינסון
קפאין והפגיעה שלו בהתפתחות המוח
קפאין הוא מוצר די נפוץ, אשר מעבר להימצאותו בקפה, הוא נמצא בשלל משקאות אחרים עתירי אנרגיה. בין השאר צורכים אותו מתבגרים, אשר מוחם נמצא בתהליך של התפתחות, בעיקר בזמן שינה עמוקה.
מחקר חדש, אשר נערך בעיר ציריך אשר בשוויץ, בדק את השפעתו של הקפאין על חולדות צעירות, וגילה שצריכה של קפאין ברמה הנמצאת בשלושה או ארבעה כוסות קפה ליום, גרמה למחסור בשינה עמוקה אצל החולדות ואז לעיכוב התפתחותו של מוחם- עיכוב אשר התבטא בפגיעה בסקרנותם של החולדות צורכות הקפאין יחסית לחולדות שלא צרכו אותו.
החוקרים טוענים שמתבגרים, אשר הסינפסות במוחם עוברות שינוי במהלך זמן השינה העמוקה, יכולים להיות מושפעים לרעה מצריכת קפאין מוגזמת בתקופה שהיא כל כך קריטית להתפתחות המוח.
פריצת דרך ישראלית בחקר האלצהיימר- רצפי מיקרו-רנ"א
מחקרים קודמים לגבי מחלת האלצהיימר הראו שככל שהאדם חי בסביבה מגרה יותר אינטלקטואלית ופיזית, כך הוא מקטין את הסיכוי שלו ללקות באלצהיימר. מחקר חדש מגלה איך ממש מתרחש הדבר.
המחקר, פרויקט משותף של חוקרים מאונ' תל-אביב, ביניהם פרופ' אורי אשרי, ד"ר נועם שמרון, פרופ' דניאל מיכאלסון וד"ר איתן אוקון מאונ' בר-אילן, השווה את כמות המיקרו-רנ"א (microRNA) בעכברים בריאים, עכברים חולים באלצהיימר בסביבות רגילות ובסביבות עשירות ומצא שביטויים של מספר רצפי מיקרו-רנ"א, אשר משפיעים על התקשורת בין תאי העצב, עלה בעקבות מחלת האלצהיימר וירד כתוצאה מחשיפה אל סביבה רבת גירויים.
רצפים אלו, אשר נתגלו בפעם הראשונה, יוכלו לעזור בעתיד לאיבחון מחלת האלצהיימר בבדיקת דם פשוטה, להתאמת טיפול נקודתי בהתאם למצב המחלה אצל כל חולה ובמציאת תרופה מכוונת מטרה כלפי אותם רצפי מיקרו-רנ"א על מנת למנוע את התפתחות המחלה.
קטגוריה: אלצהיימר, מדעי המוח
תגיות: microRNA, איבחון אלצהיימר, אלצהיימר, מדעי המוח, מיקרו-רנ"א
פרסום תגובה
לקרוא אותיות בעזרת סריקת fMRI
חוקרים מאוניברסיטת רדבוד ((Radboud מהולנד הצליחו לזהות בעזרת סריקת fMRI את האותיות עליהן מסתכלים נבדקים.
fMRI מציג, בעזרת ניטור דם מחומצן (שהוא בעל סיגנל שונה מדם לא מחומצן), אילו איזורים פועלים כאשר האדם חושב או עושה דברים מסוימים. במחקר זה החוקרים הציגו לנבדקים אותיות ובעזרת חישוב מתמטי של נתוני התבנית העצבית שנקלטה על-ידי הסורק, הם יצרו תמונה (מעורפלת, אך ניתנת לזיהוי) של האות עליה הסתכל הנבדק.
ניסוי זה מראה שאולי ניתן לדעת על מה הנבדק הסתכל, אך כמובן הדרך להצליח להפיק מידע על מחשבות האדם מנתוני הסורק עדיין רחוקה- בעיקר בגלל שפעילות מוגברת בתאים איננה מעידה בהכרח על ייצוג מידע במוח.
כמו כן פעילות מוחית מתרחשת במהירות גבוהה הרבה יותר מהמהירות שבה סורק ה-fMRI מסוגל לייצר תמונת הדמיה.
קטגוריה: fMRI, מדעי המוח
תגיות: fmri, זיהוי אותיות, קריאת מחשבות, קריאת מחשבות בעזרת fMRI
פרסום תגובה
ג'נרל אלקטריק מציגה- סורק MRI שקט
סורקי MRI מאפשרים לרופאים לאבחן בצורה טובה ויחסית בטוחה, מאידך אחד מהחסרונות העיקריים שלהם, מעבר לתחושת הקלסטרופוביות, הוא הרעש החזק בתוכם אשר יכול להגיע למעל 110 דציבלים- כמו הרעש בקונצרט רוק רעשני.
החטיבה הרפואית של ג'נרל אלקטריק (GE Healthcare) מצאה לאחרונה דרך חדשה להפחית את הרעש בסורק. לצורך כך, מדעני חטיבת המחקר של ג'נרל אלקטריק שינו באופן חדשני את הדרך שבה בונים את תמונת ה-MRI מהנתונים הגולמיים.
הפרוטוקול החדש נקרא Silenz ואותו משלבים ג'נרל אלקטריק עם מערכת גרדיאנטים משופרת ועם מערכת RF חדשנית. השינוי מתבטא בתוכנת הפרוטוקול אשר מביאה לבניית התמונה עם רעש מופחת עשרות מונים מהרעש הרגיל ב-MRI.
הטכניקה החדשה מצליחה להוריד את עוצמת הרעש לרמת רעש נורמלית, כך שניתן לנהל שיחה עם האדם שמבצע את הבדיקה. הטכניקה כבר זמינה בסורקי ה-1.5 וה-3 טסלה של החברה.
חלבון הטומוזין והקשר שלו לאלצהיימר ולפרקינסון
מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת תל-אביב בהובלת פרופ' אורי אשרי וד"ר בועז ברק משער שעלייה בחלבון הטומוזין (Tomosyn) בהיפוקמפוס יכולה להיות קשורה למחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
תפקידו של חלבון הטומוזין הוא לסייע בוויסות קצב העברת המוליכים העצביים בכך שהוא מעכב שחרור שלפוחיות שבתוכן נוירוטרנסמיטורים, מוליכים עצביים, אשר עוברות מסינפסות מתא עצב אחד לתא עצב שני.
בניסוי הזריקו החוקרים לעכברים אל ההיפוקמפוס גן אשר גורם לייצור מוגבר של טומוזין והראו בעזרת תפקוד במבוך שחלה בהם ירידה בתפקוד המוחי. מסקנת המחקר היתה שעודף טומוזין הביא לעיכוב יתר של השלפוחיות ואז לירידה בתפקוד המוחי והסברה היא שתהליך דומה מתרחש במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
שיטת דימות חדשה לביו-מתכות בגופנו
בגוף שלנו מתקיימות אינטראקציות תמידיות חשובות מאוד בין מתכות כמו אבץ, ברזל ונחושת לבין מוליקולות אחרות בגופנו. עד היום הדרך לדמות מוליקולות בגופנו הייתה על-ידי טכנולוגית PET (טומוגרפיה על-ידי פליטת פוזיטרונים), שבה מחדירים מולקולות אשר בהם איזוטופ רדיואקטיבי.
לאחרונה קבוצת מדענים מיפן פיתחה מצלמת דימות, ששמה GREI-II, אשר קולטת קרני גאמא הנפלטים מיסודות ביו-מתכתיים בגוף האדם וכך יכולה לבדוק את האינטראקציה שלהן עם מוליקולות אחרות בגוף.
המכשיר החדש מאפשר לצפות במולקולות המתכות בגופנו פי 10 יותר מהר ממה שהיה ידוע עד היום ותוך כדי שילוב עם טכנולוגיית ה-PET- מה שמוביל לשיפור אופן ההדמיה.
לחזור להיסטוריה בעזרת סקירת גלי מוחנו
ממצא אשר התגלה לפני כמה שנים במערכת הראייה האנושית על-ידי פרופ' רפי מלאך וקבוצתו ממכון וייצמן למדע הביא להבנה שהמוח לעולם לא נח- גם כשהאדם אינו חשוף לכל גירוי, במציאות או בדימיון, תמיד קיימים בו גלי מוח.
מחקר המשך של פרופ' רפי מלאך עם ד"ר סון פרמינגר שאותו הובילה טל הרמלך משער שתבניות הפעילות המוחית בזמן המנוחה יכולות לאפשר לנו הצצה אל התנסויות קודמות של האדם .
כל התנסות שהמוח עובר מפעילה את המוח ואז משנה לטווח ארוך את הקשרים בין תאיו (תופעה זו נקראת גמישות או פלסטיות מוחית). בעקבות התנסויות שונות מוחנו מטמיע תבניות מסוימות בתבנית גלי המנוחה ואז קל לנו יותר לבצע משימות ספציפיות כמו זיהוי פרצופים, ניווט ועוד- כל אדם בהתאם להתנסויות שעבר.
בניסוי שנעשה במחקר, נבדקים הוכנסו למכשיר ה-fMRI, ואז נסרק מוחם על מנת לאתר את תבנית הגלים במצב מנוחה. לאחר מכן הם התבקשו לדמיין את עצמם במצב של צורך בקבלת החלטה מהירה-דבר שהפעיל איזור באונה הקדמית. מיד לאחר מכן נמדדו שוב גלי המוח וגם יום למחרת.
התברר שגלי המנוחה השתנו, כנראה בגלל עיצוב קשרי הנוירונים במוח מחדש. שינוי זה אף התגבר ביום לאחר האימון כך שנוירונים שפעלו חיזקו את הקשרים ביניהם ואילו כאלו שלא, דוכאו.
מחקר זה, טוענים החוקרים, יכול לנצל את גלי המוח בזמן מנוחה על מנת למפות אירועים בעברו הקרוב של הנבדק. הסברה היא שכל חוויה, כישרון ולמידה משאירים חותם על גלי המוח במנוחה, כאשר לכל אדם התבנית ספציפית. גם במקרים של אוטיזם, סכיזופרניה ועוד, יכולה להיות תבנית גלי מוח ספציפית כאשר המוח במנוחה- מה שפותח פתח למחקרים נוספים בתחום.
אכילת פלפלים מפחיתה סיכון למחלת הפרקינסון
מחלת הפרקינסון הינה מחלה שבה מתים תאי מוח אשר מייצרים את המעביר העצבי- דופמין. בעקבות כך נגרמים רעידות של שרירי הגוף, קישיון בגפיים, בעיות בשיווי משקל ועוד. המחלה פורצת לרוב לאחר גיל 40, אם כי ישנם מקרים שאף מוקדם מכך.
מחקרים קודמים הראו שעישון סיגריות או טבק יכול להקטין את הסיכוי ללקות בפרקינסון. מחקר אחרון שנערך באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל הראה שכנראה הניקוטין הוא זה אשר מגן מפני מחלת הפרקינסון ושמאחר שעישון סיגריות אינו בריא, אפשר לצרוך אותו גם בירקות סולניים כמו פלפל ועגבנייה.
עדיין קיימת האפשרות שמדובר בחומר אחר אשר מגן מפרקינסון שאינו הניקוטין ולכן יש צורך במחקרים נוספים בתחום.
גודל ההיפוקמפוס ויכולת מתמטית אצל ילדים
מחקר אשר נערך באוניברסיטת סטנפורד מצא קשר חזק בין גודל ההיפוקמפוס של ילדים לבין היכולת שלהם ללמוד מתמטיקה.
במחקר זה נבדק גודל ההיפוקמפוס של 24 ילדים בני שמונה עד תשע בעזרת בדיקת MRI. לאחר בדיקה זו אומנו הנבדקים במשך שמונה שבועות בתרגילי מתמטיקה והתברר שאלו שהיו בעלי ההיפוקמפוס הגדול יותר אופיינו ביכולת טובה יותר ללימודי מתמטיקה.
ממצא זה מפתיע מאחר שעד היום לא היה ידוע קשר בין גודל ההיפוקמפוס לבין יכולת מתמטיות. כמו כן התגלה במחקר שגם לחוזק הקשרים בין ההיפוקמפוס לאזורי הזיכרון במוח היתה השפעה על היכולת המתמטית.
כל זה מראה למבנה המוח יש השפעה על הצלחת התלמיד בלימודי המתמטיקה, כך שבעתיד יהיה אפשר לחזות אילו תלמידים יצליחו יותר בלימודי המתמטיקה ואילו פחות.
מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ"ס 179, ע"מ 13.
קטגוריה: MRI, מדעי המוח
תגיות: fmri, mri, גודל ההיפוקמפוס, היפוקמפוס, יכולת מתמטית, מתמטיקה
פרסום תגובה