מחלת הפרקינסון

פרקינסון

מחלת פרקינסון (רטטת בעברית) הינה מחלה ניוונית מתמשכת של מערכת העצבים אשר נקראת על שמו של הרופא האנגלי ג'יימס פרקינסון. המחלה יכולה להופיע כבר בגילאי הארבעים המוקדמות, אך הגיל הממוצע להופעתה הוא בגילאי החמישים המאוחרות.

המחלה נגרמת בעקבות התנוונות תאי החומר השחור (Substantia Nigra), תאים אשר נמצאים בגרעיני הבסיס במוח התיכון הממוקם בחלק העליון של גזע המוח. החומר נראה שחור בגלל כמות גבוהה של מלנין באיזור והוא מכיל תאי עצב אשר מפרישים דופמין, הפרשה שנפגעת במחלת הפרקינסון.

תפקיד גרעיני הבסיס הוא לנהל את ההיבט האוטונומי של תנועות הגוף ללא התערבות הכרתית- כך שכאשר תפקוד זה נפגע, הסימפטומים של מחלת הפרקינסון הם האטה וירידה בתנועה, נוקשות שרירים, רעד בלתי רצוני, חוסר יציבות בהליכה והפרעות כלליות בשיווי המשקל. בהמשך מופיעים הפרעות גם במנגנון הבליעה והדיבור.

תסמיני הפרקינסון יכולים להיגרם גם כמחלה משנית בעקבות מחלות עצביות ניווניות אחרות, או עקב נטילת סמים אנטי פסיכוטיים אשר חוסמים את קולטני הדופמין.

גורמי המחלה אינם ידועים בדיוק, אך ידוע שמעורבים גם גורמים גנטיים וגם גורמים סביבתיים.

הטיפול במחלה הוא בעזרת תרופות כמו הדופיקר, אשר מחדירות את החומר אל-דופה (L-DOPA), דופמין מלאכותי, אלא תוך הגוף. חסרון התרופות הללו הוא בתופעות לוואי שונות כגון בחילה, בלבול, תנועות בלתי רצוניות והזיות. תרופה נוספת בשם אמנטדין ממריצה את תאי העצב לשחרר דופמין, אך גם לה תופעת לוואי של בלבול

בשל תופעות הלוואי הללו, הקושי הגדול הוא למצוא טיפול תרופתי מאוזן שמצד אחד יקל על תסמיני המחלה, אך מצד שני לא יגרום ליותר מידי תופעות לוואי.

טיפול ניתוחי שבו מגרים את תאי הגרעין התת-תלמי יכול להיעשות ל-10% מהחולים.

תרופה חדשה בשם "אקילקט", אשר פותחה בישראל היא כיום התרופה היחידה אשר מסוגלת, מעבר לטיפול בסימפטומים, גם להאט את קצב הידרדרות המחלה. אפשר לטפל ברעד הנגרם כתוצאה מהמחלה גם בטיפול חדשני בעזרת אולטראסאונד תחת הנחיית MRI, טיפול אשר נקרא FUS.

כמו כן לאחרונה פותחה שיטה, אשר מנתחת את הצלילים אשר מפיק החולה מגרונו, וכך קובעת את מצב התקדמותה וחומרתה של המחלה.

אל מחקרים אחרונים בתחום מחלת הפרקינסון

.